בין הפיקוס דה אירופה לאוקינוס האטלנטי

בין הפיקוס דה אירופה לאוקינוס האטלנטי

רבים מאיתנו מכירים מקומות מסוימים "בגדול" אך לא יורדים לדרכים הצדדיות, לסמטאות לכפרים ולמיוחד שבאזור. כך היא ספרד: מי מאיתנו לא מכיר את מדריד, טולדו, ברצלונה וכל שאר המקומות הפופולריים שזכו ליותר מביקור אחד ובטח לכתבות רבות.

הפעם נתמקד באזור שונה, אמנם בספרד אך אחר לחלוטין. אזור קטן יחסית אך הצופן בחובו רבות, הנמצא בצפון ספרד בו ההרים משתפלים מגובה 2600 מטר בירידות תלולות הישר לחופי האוקיינוס האטלנטי. זהו אזור של תרבויות שונות, אנשים אחרים, גסטרונומיה ערבת חיך וסידרה, הרבה סידרה.

curuxu1

לאזור זה יתרון עצום למטיילי הקיץ אשר בינינו- האקלים קריר ונעים, התיירים אינם ממלאים כל חלקה טובה, מסעדה או סידרריה ועיקר מפגשנו יהיה עם הנוף ותושביו המקומיים של האזור.

הפיקוס דה אירופה

האזור ההררי של הפיקוס דה אירופה המתהדר במצוקים אדירים, יערות אלפיניים, עמקים ירוקי עד ופארקים מחבר את אזור חבל הבסקים אשר על גבול צרפת- ספרד עם חבל אסטוריאס. אזור ים והרים זה שימש את האצולה הספרדית. בזמן הקיץ שבו שטפו גלי החום את שאר אזורי ספרד פה האוויר הקריר והצלול היטיב עימם.

המושג המדובר פה הוא אקו-טוריזם או תיירות "ירוקה". האזור מצטיין באכסניות מקומיות מעולות ולא יקרות, טירות שהפכו בתי מלון, הפאראדורים המפורסמים – אותם ארמונות שמשמשים היום מלונות פאר וגולת הכותרת ה"קסה- דה- אינדיאנוס"- בתים בסגנון ויקטוריאני שאף הם לרווחת המסירים באזור.

סאן סיבסטיאן

את טיולנו נתחיל בסן- סבסטיאן שאליה ניתן להגיע או מאזור ברצלונה או מצרפת לפי בחירתכם. עיר אלגנטית ואף קצת "אקסטרווגנטית" כפי שהגדירה אותה  השחקנית ריטה הייוורט, משתרעת לחוף האוקיינוס או בשמו המקומי ים קטבריאן. שדרות רחבות, רחובות מוקפים גנים, בתים בעלי ארכיטקטורה יחודית, חופי ים מרהיבים, מסעדות מעולות וכאמור סידרריות רבות. אך הייחודיות הגדולה של האזור ובמיוחד של העיר מתבטאת בטאפאס – אותם מאכלים מכל הטוב המקומי המוגשים בצלחות קטנות במסעדות מקומיות זעירות וצפופות בעיר העתיקה, מקומות שבהם לא רק נהנה מהמאכלים הנפלאים והמשקאות אלא אף נתערבב בין המקומיים ונרגיש כמעט במו בבית לאחר זמן קצר מאד.

טאפאס

 לפני הרבה שנים, כפי שמתחיל כל סיפור. נסעו האצילים בכרכרות ולחניית הלילה עצרו בפונדקים המקומיים. עוזריהם, חיפשו חברה  לאחר שטיפלו באדונים ובסוסים, והיכן מצאו אותה. אם לא על הבר? שתו יין מתוך הקרפט- ועל פיית הקרפט היו מניחים חתיכות גבינה או פרוסת בשר או כל סוג אוכל מקומי אחר והיו מכסים את הפיה (טאפה-פרושו לכסות )ומפה צמח המנהג והשם של אכילת דברים קטנים הוא הטאפאס, יחד עם שתית היין או הסידרה.

mariscos1

הסידרה

יין תפוחים מריר ועשיר אלכוהול המסורתי לאזור והסידרריה הינו הפאב המקומי שבו מתאספים ושותים את הסידרה. את הסידרה שותים בכל הזדמנות – אם ביתית או בפסטיבלים הרבים הנערכים באזור לכבוד כל דבר אפשרי, את הסידרה חובה למזוג מגובה רב לכוס המוחזקת נמוך (ראו תמונה) וזאת כדי לאוורר את הסידרה ולמתן את חוזק האלכוהול.

גרניקה

נצא מסן סבסטיאן לאורך חוף הים ונפנה לגרניקה אותה עיר שאת הציור על שמה צייר פאבלו פיקאסו. העיר הופצצה ב-26 לאפריל 1937 על ידי הנאצים אשר הפילו על גרניקה כמות של 29000 ק"ג חומר נפץ. העיר נהרסה לחלוטין מלבד עץ אלון בן 2000 שנה שנקרא ה"ארבול" וכאשר שוקמה העיר השאירו במרכזה את האלון. מגרניקה המרחק קצר לבילבאו בירת חבל הבסקים, עיר גדולה בעלת כ-400,000 תושבים בעלת יופי ייחודי, תרבות עתיקה ובמרכזה מוזאון גוגנהיים המפורסם הבנוי כספינת ענק.

ושוב לאורך הים לסאנטאנדר- עיר חוף השואבת לתוכה את האירופאים הצפוניים בימות הקיץ החמים אף כי העיר מצטיינת גם באומנים רבים השומרים על חיות העיר כל ימות השנה.

 "האזור הקדוש השטוח על הים"

סנטיאנה דל מאר- פרוש השם שבו מתהדר כפר ימי ביניימי זה הוא: "האזור הקדוש השטוח על הים"—אך אין כל קשר בין כפר זה לבין השם….אין קדוש, האזור הררי ולא שטוח ובוודאי לא קרוב לים, ההפך הוא הנכון זהו כפר מימי הביניים, קטן והמוגדר כאתר היסטורי, כבישיו מרוצפים באבנים קטנות כבאותם ימי הביניים, בתי אבן בעלי מרפסות מכוסות צמחי גרניום אדום, מסעדות ובתי יין, פאראדור יפיפה במרכז הכפר ואיך לא …. חנויות למזכרות.

אם רצונכם לפגוש דוכסים ודוכסיות אמיתיים שאף משתמשים עדיין בשמות התואר הללו, מתאכסנים בארמונות, קטנים אמנם אך בכל זאת ארמונות, עברו בדרך בעירה הקטנה קומיאס, עלו לסן ויסנטה לתצפית נוף עוצר נשימה ובשום אופן אל תחמיצו את כפר הדייגים לסטרס היושב מעל מפרץ יפיפה על המצוקים הצוללים לים.

נתחיל ונטפס להרי הפיקוס דה אירופה ונעצור לראשונה בקנגס דה אוניס, אותו כפר שנוסד כאות ומופת לניצחון הכתר הקסטיליאני הספרדי על המורים בקובדונגה ב- 772.

קנגס דה אוניס היתה הבירה הראשונה של המלוכה האסטוריאנית והיום משמשת כאתר הכניסה של הפארק הלאומי "הפיקוס דה אירופה". הכפר הינו פנינת חמד הן במסעדות הפזורות בו והן באפשריות השינה שבו.  לא נוותר על תצפית הגשר הרומי המתוח מעל נהר הסלה. לימים טרחו הספרדים להוסיף צלב על הגשר שכמובן לא היה בימי הרומאים.

נמשיך לקובדונגה אשר עליו נאמר שהר קטן זה יציל את ספרד. והאגדה מספרת שמרי אימו של ישו עזרה לדון פלאיו לנצח את המורים בקרב הקשה ועד היום ניתן לחזות במאמינים הזוחלים על ברכיהם במעלה המדרגות למקדש החצוב בהר שנבנה במיוחד עבורה.

אגמים וטרקים

מקובדונגה נמשיך להעפיל גבוה יותר ונגיע לאגם אנול ואגם ארסינה. בין הפסגות והשלוגיות נחים להם אגמים נסתרים אלו בגוונים של כחול קריסטלי נוצץ. ההרפתקנים יכולים להמשיך בטרקים המקומיים ולטפס עד לאכסניות ההרים "הרפוחיו דה וגה" וה"רפוחיו דה וגהרדונדה". לאכול ואף ללון שם. מסלולי הליכה וטיפוס רבים באזור, הכפר ארנס דה קרבלס השוכן באזור מדהים ביופיו ללא עודף בתיירים, וכמובן אם אתם כבר שם אל תוותרו על טעימות מגבינה המקומית "גבינת קרבלס" המיוצרת מתערובת של חלב פרות, עיזים וכבשים, עטופה בעלים והמתבשלת לה לאיטה במערות האזור. בסביבה מקומות מעניינים נוספים ככפר פוטס על רחובותיו המרוצפים אבן.

ואנו ממשיכים ויורדים לכיוון הים לכפרי הדיגים הציוריים יאנס וקודיירו הממוקמים לאורך הקוסטה ורדה, שם נהנה משפע מאכלי הים הטריים הנראים כקופצים לצלחותינו הישר ממימי הים.

bote1

נגיע לגיחון עיר הנמל האסטוריאנית, נבקר באוניברסיטת הפועלים אשר נבנתה אמנם בשנות הארבעים על ידי פרנקו אך בסגנון רנסנסי . בתוך האוניברסיטה כנסיה ייחודית אשר ספסלי העץ שבה עשויים מגזע עץ אחד והקרמיקה שעל הקירות מרשימה. נמשיך לאובידו, בירתה העכשווית של אסטוריאס שבה עיר עתיקה יפיפיה ולא נפסח על הסידרריה המקומית- "סידרריה לארקדיה".

מאובידו, טיול של יום יביאנו לפולה דה איינדה. שם לא נחמיץ את ההזדמנות ליהנות מהמסעדה "לה איינדסה" בה נתענג על אוכל מקומי אסטוריאני אותנתי כמו מרק ה"ברטס" פודינג דה ורדורס וצ'וריסוס. נמשיך לגרנדס דה סלימה שם נהנה ממוזאון אתני ייחודי של אחד התושבים שטרח ואסף דברים הייחודיים לאזור ככלים, פרטי לבוש ועוד מכל כפרי הסביבה.

ככל שנסתובב בינות הכפרים והכפריים כן נמצא אטרקציות רבות יותר כפסטיבלים מקומיים  למען כל קדוש אפשרי, נראה את הבתים המקומיים וה"פאנרה" אותו מחסן הצמוד לבית שלא ניתן להתעלם מיופיו.

זהו רק המעט מהניתן לראות ולעשות באזור זה של צפון ספרד, אך אם כוחכם עדיין במותניכם, ניתן להמשיך לאזור גליסיה, לסנטיאגו דה קומפוסטלה המפורסמת או, לחלופין, לנסיכות אנדורה וברצלונה.

סעו ותהינו.

פורסם: 29 במרץ 2014 || משויך ל: אירופה |