נסיכת הצ'רדש -בודפשט

נסיכת הצ'רדש -בודפשט

  הפקה תוססת ומרהיבה של האופרטה הפולקלוריסטית-מסורתית ההונגרית "נסיכת הצ'רדש", תגיע להופעות בארץ בדצמבר. זו הזדמנות לשמוע מבמאי ההצגה, שהוא גם מנהל תיאטרון האופרטה של בודפשט, משהו על האמנות הזו ועל יחס הממשלה אליה

 בודפשט של חילופי העונות, כניסת הסתיו ונסיגת הקיץ, מסבירה פניה לתייר. עיר שיש בה עדיין שרידים לעידן הקומוניסטי, אבל כבר אימצה את כל סממני התרבות המערבית.  כרך אורבני הומה ושוקק חיים, כזה המשרה אווירה נינוחה ונעימה. הפן התרבותי של בודפשט משתקף במוסדות תרבות ואמנות מסורתיים רבים, בהם בין היתר בית האופרטה המהודר שלה. הארכיטקטורה שלו מעוצבת בסגנון ראשית המאה הקודמת. האולם רחב ידיים ומעליו מתנשאים שני יציעי תאים עיליים המקיפים את חללו בחצאי גורן.

אנחנו כאן כדי לצפות בהפקה של "נסיכת הצ'רדש" (או הנסיכה הצוענייה), אופרטה הונגרית מסורתית-פולקלוריסטית ותיקה, בעלת מוניטין מקומיים ובינלאומיים מפוארים. מדובר ביצירה הונגרי מקורית קלאסית, הזוכה אחת לכמה זמן לעיבוד מחודש, המועלה בבודפשט ובערים אחרות ברחבי המדינה. בהפקה הנוכחית להקה גדולה של שחקנים-זמרים, כ-150 איש, המגיחה גם לעיתים קרובות להופעות ברחבי העולם, ותגיע אלינו לסדרת הופעות במשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב במהלך חודש דצמבר, כחלק מעונת האופרה הישראלית. האופרטה תועלה בשפת המקור, כשהתרגום לעברית, לו אחראי אדם ברואר, ירוץ בכתוביות מעל הבמה.

אופרטה אינה אופרה, אלא יותר סוגה של מיוזיקל. כמלחין האופרטות הראשון נחשב ז'אק אופנבאך, שחיבר את הקומפוזיציה ל"הלנה היפה" ב-1864, ועוד רבות בהמשך. "נסיכת הצ'רדש", שאת המוזיקה המקורית הנהדרת שלה חיבר המלחין ההונגרי הנודע אמריך קלמן, מגוללת את סיפור אהבתם קשת המימוש של הדוכס אדווין (רונלד-ז'ולט ואדאש, מופיע כשחקן וזמר בתיאטרון האופרטה ובתיאטרון הלאומי של מיסקולק ותיאטראות נוספים בהונגריה) וסילבה (מוניקה פישל, בוגרת האקדמיה למוסיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט), זמרת-כוכבת קברט. בני משפחת האצולה של אדווין מתנגדים לזיווג בין השניים, משום מוצאה החברתי הנחות של סילבה הצוענייה. הוריו של הדוכס עושים כל שביכולתם כדי להחזיר את אדווין לווינה, שם ממתין לו שידוך אריסטוקרטי ראוי, בדמותה של הרוזנת שטזי (אנהמרי דנץ, הזמרת הנודעת והפופולארית ביותר בטרנסילבניה).

אבל הצמד האוהב מתקשה להיפרד, אף כי סילבה שבורת הלב כבר בדרך לאמריקה, כדי להתרחק ככל האפשר מהמפולת הרגשית המתרגשת עליה. אלא שהרוזן החביב וקל הדעת בוני (דוד סאבו, בוגר הסטודיו של תיאטרון האופרטה, הופיע באופרטות ובמיוזיקלס רבים) מחליט לעזור לשני האוהבים. הוא משתף בעניין את מישקה, רב המלצרים במועדון ה"אורפאום" בבודפשט בו עורכת סילבה את הופעת הפרדה שלה, ופרי פון קרקש, ידידו מהתיאטרון, הם הוגים מזימה כדי שהאהבה של שני בני הזוג המתייסרים תנצח.

"נסיכת הצ'רדש" בגרסתה הנוכחית זו הפקה מושקעת, ססגונית ומרהיבה. עם סטים מתחלפים, המון תלבושות וחבורה של שחקנים-זמרים מעולים. אין בה רגע דל, היא משופעת בתפניות עלילה מפתיעות ומשעשעות ובעוד אלמנטים המכילים דרמה, קומדיה ומוזיקה, ששומרים על מתח לכגל אורך הסיפור הבימתי הנפרש לעיני הצופה.

את האופרטה ביים מיקלוש גאבור קרני, שהוא גם מנהל תיאטרון האופרטה של בודפשט,  ועל הנאמברים המוזיקליים המרובים השזורים בסיפור מנצח לאסלו סקלארי. זה יוצר במסגרת התיאטרון מאז 1979, ובין היתר ניצח על האופרטות "האלמנה העליזה", "הרוזנת מריצה", "העטלף", "לילה בוונציה" ,"מאדאם פומפדור" והמיוזיקל "סיפור הפרברים", "אוויטה", "קטס", "פנטום האופרה", ו"מיס סייגון". הוא פעיל גם כמנצח אורח באופרה הלאומית של הונגריה ומופיע בקונצרטים רבים ברחבי העולם.

להקת תיאטרון האופרטה של בודפשט ביקרה כבר פעמים בארץ, ב-2007 וב-2008, עם הפקות קודמות. את "נסיכת הצ'רדש" יתגברו תזמורת סימפונט רעננה ותזמורת צוענית.

תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט נחשב לבית היוצר המוביל באירופה להפקות מז'אנר האופרטה. התיאטרון נוסד  בשנת 1923 ועם פתיחתו החל עידן הזהב של הז'אנר  בבירת הונגריה. לאורך השנים הקפיד התיאטרון לשים דגש על שמירת מסורת האופרטה הקלאסית, בד בבד עם התעדכנות תקופתית ושילוב אלמנטים אמנותיים מודרניים.

משנות ה-60 הורחבה פעילות התיאטרון והוא החל להתמחות גם במחזות זמר. כך הועלו במסגרתו בין היתר הקלאסיקות "גברתי הנאווה", "הלו דולי", "סיפור הפרברים", "כנר על הגג", "מצחיקונת", "קברט", "כלוב העליזים", "צלילי המוזיקה", "אליזבט", "אותו הזמן בשנה הבאה" ומחזמר הפופ המועלה בברודוויי "Alert Boyz". התיאטרון מייחס חשיבות רבה להופעות מחוץ להונגריה, כדי להעביר את מסורתו ואמנותו, כמו גם את הפולקלור ההונגרי השמח, לכמה שיותר מקומות בעולם. כך הופיע בית האופרטה בשנים האחרונות  בבלגרד, מינכן, רומא, אמסטרדם, לונדון, וינה, סט פטרסבורג, פרנקפורט ותל-אביב. כן קיים סיבובי הופעות ארוכים ברחבי ארה"ב, קנדה ויפן.

"נסיכת הצ'רדש" הפכה את המלחין היהודי-הונגרי אמריך קלמן, יליד 1882, לאחד מכותבי המוזיקה הקלאסית-קלה והאופרטות הבולטים בתקופתו. לאחר העלאתה בבכורה שהתקיימה בתיאטרון יוהאן שטראוס בווינה בנובמבר 1915, הועלתה האופרטה עוד 533 פעמים, ולמרות שמלחמת העולם הראשונה השתוללה אז ברחבי אירופה, המשיכה "נסיכת הצ'רדש" את מסעה המצליח בסדרת הופעות בשוודיה, פינלנד, פולין, רוסיה ואיטליה, ושנה מאוחר יותר בבודפשט ואף בברודווי.

כפי שצוין, את ההפקה הנוכחית ביים מיקלוש גאבור קרני, שהוא כאמור גם מנהל תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט. הוא בוגר לימודי תיאטרון וקולנוע במדינתו ובמשך עשר שנים היה במאי באופרטה הלאומית של הונגריה. ב-2001 מונה לבמאי תיאטרון האופרטה הממלכתי של בודפשט וההפקות שביים סיירו בעולם וזכו בהצלחה בלונדון, מינכן, אמסטרדם, לייפציג, וינה, ניו יורק, שיקגו, טורונטו ועוד .במרוצת עבודתו הוא ביים, בין היתר, את האופרות "מאדאם בטרפליי", "מקבת" "דון קרלו", ומיוזיקלס רבים, בהם "מיס סייגון", "רומיאו ויוליה" ו"אליזבת". במקביל לעבודתו בהונגריה הוא ביים גם לתיאטרון הלאומי של זלצבורג לאופרה בווינה ועוד. ב-2008 זכה בפרס האמן המצטיין של הונגריה.

"הופענו כבר בתל-אביב והקהל הישראלי היה חם מאוד, קהל טוב", משחזר הבמאי גאבור קרני, שכינויו האמנותי הוא – קרו. "אנחנו רוצים להסעיר אותם מחדש". על המוסד שבראשו הוא עומד אומר האמן ש"בית האופרטה המלכותי של בודפשט הוא תיאטרון מאוד גדול, המעסיק יותר מ-350 עובדי ממשלה ועוד 200 שכירים. בסך הכל אנחנו מעניקים פרנסה ליותר מ-500 איש. אנחנו מציגים את האופרטות ההונגריות הגדולות, מ'מדיאה' ועד העבודות של אמריך קלמן, ומדי פעם כמובן גם את היצירות הקלאסיות הנודעות של שטראוס ואופנבאך. אנחנו מרגישים שצורת האמנות הזו מאוד חשובה. אני יכול להדגיש שאמריך קלמן הוא ההונגרי השני המוכר ביותר בעולם. למעשה אין שנייה שברגע ספציפי לא יהיה מישהו שיאזין ליצירה שלו ברדיו, אי-שם ברחבי העולם".

– איך אתם מרכיבים את הרפרטואר שלכם?

"ראשית, אנחנו גאים מאוד בעובדה שאנחנו מופיעים לא רק בבודפשט אלא גם בחו"ל ויכולים להביא את האג'נדה שלנו למקומות שונים ברחי העולם. ולגבי הרפרטואר, מחלקת מחזות הזמר באמת מופיעה עם דברים ספציפיים בהיסטוריה של מחזות הזמר. יש אמנם הרבה מאוד מחזות זמר מקוריים, אבל אנחנו מנסים להופיע עם אלה החשובים מבחינה היסטורית ומבחינת הערכים שהם מנחילים. כמו למשל 'מיס סייגון', 'מדאם באטרפליי', 'רומיאו ויוליה' ועוד רבים. אני מאמין באופרטות כמוצר אמנותי וכדבר חשוב ביותר בתיאטרון שלנו. יותר ויותר צעירים מגיעים להצגות שלנו, ואנחנו רואים כקהל צעיר כל מי שמתחת לגיל 28. בעצם, כל מי שמרגיש צעיר – הוא צעיר. אלה שמעל 70 הם הקהל המבושל כבר. את 'נסיכת הצ'רדש' העלינו יותר מ-500 פעמים, וראו אותה כבר יותר     מ-500 אלף איש. אחד הדברים החשובים בעיניי במחזה הזה הוא ניצחון האהבה על הפוליטיקה".

– היכן הופעתם עם האופרטה הזו עד כה?

"בבאדן באדן, ברומא, ביוון וברחבי גרמניה, שט הופענו במהלך הקיץ החולף בפני 5,000 איש. כמו כן, בזלצבורג ובפראג הייתי הבמאי של ההצגה עם שחקנים מקומיים. ובאשר לפעילות התיאטרון בכלל, זכינו בזכויות של הופעות 'היפה והחיה' בגרמנית, ואנחנו מופיעים ברחבי גרמניה, משטוטגרט ועד דרזדן, מהמבורג ועד אסן".

– באיזו מידה אתם זוכים בסבסוד ממשלתי?

"לצערנו, למרות העבודה הקשה של כל האנשים בתיאטרון, התמיכה הכלכלית שאנחנו מקבלים מהממשלה לא שווה לערך העבודה. רק 16% מהתקציב שלנו מגיע ממקורות ממשלתיים. וגם את התקצוב הזה אנחנו צריכים להרוויח באמצעות ההופעות שלנו. אבל למרות הכל קיימת רוח טובה בקרב אנשי הצוות והם אוהבים להגיע לחזרות. בין היתר יצרנו מסורת חדשה של 'פסטיבל ברודוויי', המציג ברחוב, מחוץ לתיאטרון, בחינם. התחלנו אותו לפני 11 שנים והיום כל התיאטראות בבודפשט עושים את אותו הדבר".

גאבור קרני מספר ש"את הבימוי ל'נסיכת הצ'רדש' עשיתי במקור כבר לפני יותר מעשר שנים, אבל במרוצת הזמן נערכו שינויים רבים ודינמיים בבימוי. עשינו את ההופעה בפראג ואז ערכנו שינוי מהותי, ולאחר שעשינו זאת בברלין – זה שוב השתנה. הסיבה לכך היא שהטקסט והמשחק צריכים תמיד להיות מותאמים לתקופות המשתנות ולקהל החדש שנחשף ליצירה, וכדי שהאופרטה לא תהפוך למוצג מוזיאוני מיושן יותר מדי. לכן רק מעטים חושבים שזמן האופרטות עבר-חלף כבר.

"אני מאמין שאפשר להופיע עם האופרטות היום בעולם בשלושה סגנונות. האחד, האופרטה החולמנית המשעממת. או בסגנון האמנותי, המאפשר לעשות הופעות מהממות. ואפשר גם להעלות אותן כתיאטרון ניסיוני לחלוטין, מרגש אבל עצבני, עם חיסולים על הבמה. למרות שזה מעניין, הדבר לעולם לא יהפוך לפופולארי ועממי. החלום שלנו הוא לעשות תיאטרון מוזיקלי עממי גדול, שיסב שמחה לרבים, כמו גם אתגר מחשבתי והתרגשות אינטלקטואלית ואמוציונאלית. וכמובן, מוצר שגם יספק בידור ויאפשר ליהנות ממנו. אופרטה היא סגנון שבו בדרך כלל יש הפי-אנד. ובעולם שלנו, שיש בו המון אלימות, דם וסבל, צריך שתהיה לנו, לפחות לרגע, הזדמנות להיות שמחים. ולכן האופרטה היא מוצר בידור נצחי ומרגש, אם עושים אותה באופן שיהיה קרוב לאנשים".

נחום מוכיח, בודפשט

צילום באדיבות הפקת "נסיכת הצ'רדש"

פורסם: 10 באפריל 2014 || משויך ל: אירופה | יעדים | תרבות בעולם |